מלכה שפיגל -כישופים

,אמנם למדתי עברית באולפן, אבל את השפה האמיתית למדתי דרך המוזיקה

.ועכשיו אני אעלה לכאן את השירים שלימדו אותי הכי הרבה

.לשיר הזה קוראים כישופים וככה בדיוק אני מרגישה כשאני שומעת אותו

.אני חושבת שהשיר מדבר על שינוי אינסופי. כמו בערה פנימית שמזינה יצירה

 
 

 

:יש כאן כמה מלים מעניינות

׳בועה׳ – אבעבועה, בועית, בלון, בעבוע, כדור, שלבוק, שלפוחית, תפיחה

׳פכפוך׳ – (ש"ע) זרימה, נביעה, פעפוע

׳קשקוש׳ (ש"ע) 1. המיה, השתקשקות, התרוצצות, טפיחה, משק, נקישה, ענבול, צלצול, קרקור, קרקוש

רעש, שאון, שקשוק. 2. (ע) ברבור, חרחור, טרטור, לגלוג, להג, מלל, פטפוט. 3. שרבוט

(ציור)

(מתוך מילון "מילה במילה" מאת איתן אבניאון)

לאמנית ששרה קוראים מלכה ניומן שפיגל. היא מזכירה לי את שירת הסירנות,

.או כמו שאני מדמיינת שירה של מלאכית

.מחר אני מחר, תהנו

 

.אביבא

 


כישופים

'מילים: ‏דליה רביקוביץ
‏לחן: ‏מלכה שפיגל ‏וקולין ניומן

,היום אני גבעה
.‏מחר אני ים
‏כל יום אני תועה
,‏כבאר של מרים
‏כל יום אני בועה
.‏אובדת בנקיקים

‏בלילה חלמתי
‏סוסים אדומים
.‏סגולים וירוקים

‏לבוקר הקשבתי
‏פכפוך עד אין קץ
.‏קשקוש של תוכים

‏היום אני שבלול
‏מחר אני עץ
.‏רם כתמר

‏אתמול הייתי כוך
‏היום אני צדפית
.‏מחר אני מחר